בש"י הנדסת בטיחות, העוסקת בתחום זה שנים רבות, מעסיקה אנשי מקצוע אשר מתמצאים, אפוא, הן בחוקים הפיזיקליים והכימיים של תהליכים טכנולוגיים, והן ברזי ההתנהגות האנושית, הנעה ושינוי עמדות. אנשי הבטיחות והגהות בעבודה מבית בש"י, מטפלים בקשת רחבה ומגוון עשיר של אירועים, וזאת בסביבה טכנולוגית משתנה ומתפתחת הדורשת לרכוש ידע חדש ולהתעדכן באופן שוטף.
באופן כללי, האחריות לקיום חוקי ותקנות הבטיחות והבריאות מוטלת על המעביד שיכול להיות תופש המפעל או בעל המפעל. משמעות המונח "תופש המפעל" רחבה, כאשר הכוונה היא לאדם שמנהל את המפעל בפועל – גם אם אין הוא הבעלים שלו. במקרה של חברה או שותפות, אפשר לראות כאחראי לעבירת בטיחות כל אחד מהמנהלים, השותפים או הפקידים האחראים בחברה המעורבים בתהליכי העבודה. חוק החומרים המסוכנים, לדוגמה, קובע כי כל "מנהל פעיל בתאגיד, שותף (למעט שותף מוגבל), או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה" חייב לפקח ולעשות את כל מה שניתן למניעת עבירות על חוק החומרים המסוכנים. אם נעברה עבירה על-פי חוק זה, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו בעניין זה, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
אם מעשה או מחדל שתופש המפעל אחראי להם על פי החוק בוצעו למעשה על ידי עובד או אדם אחר, תחול האחריות גם על עובד או אדם זה. במיוחד נכון הדבר לגבי עובדים שהפרו תקנות או חובות החלות עליהם. אפשר לפטור את בעל המפעל מהאחריות לעבירה רק במקרה שהוא יכול להוכיח שנקט אמצעים סבירים למניעת ההפרה או המחדל .קבלן הבונה מחדש מבנה או מתקן במפעל נחשב כתופש המקום שנמסר לו, והוא הדין גם לגבי בעלים או שוכר מכונה שאיננו בעל המפעל. הכוונה הכללית במקרים כאלו היא להדגיש כי האחריות עשויה לחול על המעביד הישיר של העובדים שנפגעו – גם אם אין הוא תופש המפעל או בעליו.
בענף הבנייה החוק מטיל את האחריות לבטיחות על מספר גורמים:
מנהל העבודה באתר הינו הנושא הראשי למילוי הוראות הבטיחות, אך אחריות-על לבטיחות מוטלת על מזמין העבודה ו/או הקבלן הראשי. במיוחד קיימת דרישה ממזמין העבודה לספק לעובדים ציוד מגן אישי, ולמנות מנהל עבודה באתר. על מנהל העבודה לאתר מפגעים, להדריך את העובדים, להשגיח על ביצוע העבודה באופן בטוח, ועוד. כל אימת שקבלן בונה בתחום המפעל, ויש לעובדי המפעל גישה לאתר הבנייה, האחראי העליון על הבטיחות הינו מנהל המפעל.אחריות הממונה על הבטיחות בארגוןמפעלים המעסיקים יותר מ-50 עובדים חייבים בהעסקת ממונה על הבטיחות, שמתפקידו, בין היתר, לייעץ למעביד בכל נושאי הבטיחות (ראה פירוט תפקידי הממונה על הבטיחות בהמשך). למרות שאחריות העל לשמירה על הבטיחות במקום העבודה מוטלת על המעביד, הרי הממונה על הבטיחות במפעל נושא באחריות מקצועית ונדרש למלא באופן נאות את תפקידיו המוגדרים בחוק. חשוב, יחד עם זאת, להדגיש כי הממונה על הבטיחות איננו, בהכרח, ראש מערך הבטיחות במפעל, ורצוי כי תפקיד זה ימולא על-ידי מנהל בכיר שהתמנה לתפקיד זה. הממונה גם אינו מבצע, בהכרח, את כל פעולות הבטיחות הנדרשות במפעל, שכן האחריות לבטיחות ולבריאות העובדים מוטלת על ממלאי תפקידים רבים בכל רמה בארגון – הכל לפי העניין. הפונקציה העיקרית של ממונה הבטיחות הינה מתן ייעוץ מקצועי הקשור לזיהוי, הערכה ושליטה בסיכונים, וכן מתן הנחיות בכל הקשור לדרישות החוק, אך אין לצפות ממנו בדרך כלל כי יוכל לנהל בעצמו את כל הפעולות הנדרשות לשמירה על הבטיחות והגהות בארגון.בטיחות: שליטה בסיכונים וצמצום (הפחתה) של סיכונים באתר או בתהליך מסוים. גהות תעסוקתית: חיזוי, הכרה, הערכה, בקרה ומניעה של גורמי סיכון בסביבת העבודה ושל תנאי חשיפה המשפיעים על בריאות העובד. בריאות: מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית שלמה (לא רק יכולת תפקודית תקינה או היעדר מחלה). כהשלמה למגוון הפעילות בתחומי בטיחות וגהות פועל באמצעות קופות החולים.בפקודת הבטיחות בעבודה (סעיף 222), נכתב: חברה, “אגודה שיתופית או כל חבר-בני-אדם אחר שעברו אחת העבירות לפי פקודה זו, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר-בני-אדם, ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ונקט אמצעים סבירים למניעת העבירה.”חוק החומרים המסוכנים קובע כי “כל מנהל פעיל בתאגיד, שותף או פקיד האחראי על התחום שבו בוצעה העברה” חייב לעשות את המרב כדי למנוע עברה על חוק החומרים המסוכנים ולמנוע את סיכון חיי העובדים. אם הפרו העובדים את החוק, תחול האחריות גם עליהם. בעל המפעל ייפטר מחובת האחריות רק כאשר הוכיח כי נקט בכל האמצעים הנדרשים, אך העובד הפר את חובת האחריות המוטלת עליו כמו למשל אי לבישת ציוד מגן אישי ועוד.