תהליך בעירה מתפתח במהירות כשמתקיים יחס מתאים בין החומר הבוער לגורם המבעיר כגון: דלק וחמצן. יחס זה נובע מחוק היחסים הקבועים והיחס עצמו תלוי במבנה הכימי של פרודות הדלק והחומר המחמצן.
גורם חשוב לא פחות לבעירה מהירה מאוד, הוא שטח מגע מקסימלי בין החומר הבוער למחמצן. מצב כזה יושג ע"י ערבוב אופטימלי בין השניים. בעירה מהירה מאוד יוצרת נפחים הגדולים אלפי מונים מנפח החומרים הבוערים בפתאומיות, כתוצאה מכך מתקבל גל הדף מלווה ברעם וזו למעשה התפוצצות.
הטמפרטורות המתקבלות בזמן ההתפוצצות מגיעות לעיתים לאלפי מעלות צלזיוס ומכאן ברק האור המלווה כל התפוצצות.
לפי מהירות הבעירה אנו מבחינים בין:
התפוצצות בלומה – זו התפוצצות בעלת מהירות בעירה קטנה יחסית המלווה גל הדף מתון ורעש התפוצצות חלש.
התפוצצות רגילה – זהו תהליך המתבטא בהתפשטות פתאומית של גזים או אדים, בין אם הגזים היו כבר בנמצא בין שהם התהוו תוך כדי התהליך. התפוצצות דודי קיטור או מיכלי גז דחוס כתוצאה מעליית לחץ הגז מעבר לחוזקו המכני של המיכל שייכת גם היא לקטגוריה זו, כמו גם חומרי הדף למיניהם: זיקוקים, אבק שריפה וכיו"ב.
דטונציה (ניפוץ) – זהו תהליך מהיר ביותר והוא מלווה קול ניפוץ חזק מאוד וגל כוח מרסק. בדטונציה מועבר חום ההתלקחות באמצעות אנרגיה דחוסה המתקבלת מגל הדטונציה. קטגוריה זו מתייחסת בעיקר לחומרי נפץ שונים.
בין שלושת התהליכים אפשר גם להבחין בהתאם למהירות הבעירה.
בהתפוצצות בלומה – המהירות היא מסדר גודל של מ"מ/שניה.
בהתפוצצות רגילה – המהירות היא מסדר גודל של ס"מ/שניה.
דטונציה – המהירות היא מסדר גודל של ק"מ/שניה.
להלן מספר דוגמאות למהירות הבעירה בתערובות שונות:
התפוצצות בלומה – תערובת אוויר ואדי בנזין במנוע בוכנה.
המהירות היא 10-25 מ"מ/שניה.
התפוצצות רגילה – אבק שריפה.
המהירות היא 300 ס"מ/שניה.
דטונציה – תערובת של אצטילן וחמצן.
המהירות היא 2.4 ק"מ/שניה.
פיצוץ נפחי – "פיצוץ נפחי" זו התפוצצות של תרחיף אבק דליק (כאבק ארגני, אבק קמח, אבק פחם וכיו"ב), או ענן גזים או אדים בתערובת מתאימה עם אוויר המרחף בתוך מבנים, מיכלים, ממגורות או מקום מוקף אחר. פיצוצים כאלה עלולים למוטט מבנים ולהיות קטלניים.